גם בטראומות שהפציעה היא פיזית, מתעוררים רגשות קשים, תחושת חוסר אונים, הלם ואף תחושת מוות. זכרונות רגשיים נרשמים בגוף ברקמות החיבור, הפאשיות, והן עוברות הצטלקויות ושינוי מבני. גם אם טיפלנו בגוף בצורה הקונבנציונלית, הפצעים החלימו או השברים התאחו, סביר להניח שנשארו בעיות רגשיות כלואות בתוך הפאשיות, כמו קפסולות. דר ג׳ון אפלגר, אוסטאופט ומפתח שיטת הקרניוסאקל, גילה שחוויות רגשיות מאוחסנות בפאשיה, וטראומות ורגשות שליליים יוצרים מעין בועות אנרגטיות שללא שחרורן האדם יכול לחוות כשלים בתפקוד. לפעמים הגוף יכול להציף חוויה כזו, גם לאחר מספר שנים מהחוויה הטראומטית.

 

לאחר פגיעה טראומטית לרוב יבחר האדם באחת משתי הדרכים: להפוך מקורבן לשורד- ע״י קיבוע תבנית או דפוס התנהגותי אוטומט, או להפוך מקורבן למנצח- ע״י בחינת כל הערכים והתבניות מחדש.

בלי קשר לאופציה שנבחרה, בין אם במודע או שלא במודע, חוויה טראומטית משנה אותנו. אם החוויה זעזעה אותנו והוגדרה אצלנו כטראומה, אנחנו לא נחזור להיות ״ אותו דבר״. אבל יש בצומת הדרכים הזאת הזדמנות לנקודת מפגש עמוקה עם עצמך ועם כוח החיים.

 

התאושששות מחוויה טראומטית כרוכה בעיבוד יסודי של הרגשות הכואבים, שינוי דפוסי פעולה, רכישת מיומנויות מחדש, גמישות מחשבתית ונחישות. ריפוי מגיע מהמקום שאנחנו מבינים שיש לנו אחראיות, שיש פה הזדמנות ללמוד מסלול מחדש.

טיפול מיופאשיאלי או טיפול בשיטת קרניוסאקרל, משחרר מתח ולחצים מרקמות החיבור ומערכת העצבים, ובכך הגוף מקבל הזדמנות לתקן את עצמו. זה קצת כמו להזרים מים בצינורות חלודים או שלא היו בשימוש הרבה זמן, אנחנו לא בונים צינור חדש אלא מגבירים את הזרימה, מתוך גישה שהזרם ישחרר את החסימות.אותו דבר קורה בגוף שלנו. כשאנרגיה יכולה לזוז בחופשיות, כשהדם זורם יותר טוב וחמצן מגיע לכל תא ורקמה, לגוף יש יכולת להתחדש. אנרגיה מנהלת את הפיזיולוגיה.

 

גם לנפש האנושית יש יכולת אדירה להתאושש וכוח החיים הוא הנהר שסוחף אותנו, גם כשאנחנו מרגישים שאיבדנו כיוון.

לטיפול יש השפעה גלובלית על הבריאות, השמחה ויכולת התפקוד של האדם.