" ריפוי הוא עניין שרופאים כמעט לא עוסקים בו. הוא הפוך להשרדות ,שבה הם בהחלט עוסקים ללא הרף. ריפוי הוא נסיון לרפא את הנפש ממדווים ,שהרי ממדוי הנפש באות כל המחלות: הנפש שורדת כשהיא מעבירה את כאביה אל הגוף. כך היא ניצלת בינתיים , במחיר המחלה הגשמית. אם אתה רוצה באמת להירפא, חפש משהו שיחזק את כוח הריפוי הפנימי שבך, שירפא את מדווי הנפש. אז יקטן הלחץ מבפנים והמחלה תיעלם. דע שיש בך כוח ריפוי פנימי שכזה"
מתוך דבריו של ד"ר מיכאל פרסקו, רופא לרפואה משולבת עם הרמב"ם
המילה ריפוי היא מילה שמשרה עלינו לעתים קצת מיסטיות, משהו שמשול לדרך נס. בהגדרה המילונית הפירוש הוא: טיפול רפואי, הפיכה לבריא. אבל מה זה בריא? לפי מה אנחנו מודדים בריאות, תחושה? הרגשה טובה? מדדים של בדיקות או ממצאים רפואיים?
לשאלות האלה אין תשובות ברורות וקבועות. לרוב אנחנו שואפים לחזור למצב שהכרנו מפעם, שהיינו בו קודם לפני שמשהו קרה. לחזור להומואוסטזיס, ההגדרה הפנימית שלנו לאיזון.
יש תהליכים בגוף שניתנים לאבחון מקדים ולשינוי ומניעת החמרתם, ויש מקרים שלא ניתנים להיפוך חזרה. אבל בכל אחד מהשלבים מתרחש תהליך של ריפוי. לפעמים אנחנו לא רואים תוצאות מידיות ומתיאשים. ולפעמים נרגיש שינוי בצורה מהירה ומשמעותית. יש מקרים של הטבה לזמן מה ואז החמרה בסימפטומים כשהם מופיעים שוב.
לתהליכי ריפוי אין חוקים קבועים והם משתנים מאדם לאדם ובתקופות שונות בחיים.
חשוב לדעת שלכוונה הפנימית שלנו יש השפעה ישירה על התהליך ומרגע שקיבלנו החלטה לטפל בבעיה מסוימת, ואנחנו מתמידים בדרך מתוך כוונה להירפא, אנחנו בדרך הנכונה לריפוי. את הריפוי עושה הגוף, זה החלק באנו ששייך לטבע ולכוח שמניע אותנו. אנחנו רק מאפשרים לו לעשות את זה. ריפוי דורש סבלנות והתמדה. יש סיבה עמוקה שמונעת מהכאב לחלוף ואי אפשר לפתור כהרף עין דברים שלקח לנו שנים לקלקל. זיכרו שמשך זמן הריפוי ברוב המקרים היה שקול למשך הזמן שבו סבלתם מהסימפטומים שהביאו אתכם לטיפול.
כל עוד אתם צועדים בדרך מתוך כוונה להיטיב עם חייכם וגופכם, ומוכנים לקחת חלק פעיל בתהליך ולהשתנות בהתאם, אתם בדרך לריפוי.