פאשיה

הפאשיה היא רשת התקשורת של הגוף. מתחת לעור קיימות שכבות של רקמות חיבור, שמשתלבות זו בזו, תומכות באיברים הפנימיים, במערכת השריר והשלד, כלי הדם ומערכת העצבים. הפירוש המילוי למילה פאשיה הוא מעטפה או ציפוי, אבל הכוונה היא בעצם למעטפת כוללת, מעין רשת. רשת של סיבים ורקמות שמארגנות את הגוף מבפנים.

עד לא מזמן לא היה ברור ברפואה מה תפקידה של הפאשיה, התייחסו אליה בתור "חומר מילוי" של הגוף, מין עטיפה חסרת משמעות תפקודית. אבל היום זה כבר מוכח מדעית שהפאשיה היא רשת תקשורת רב מערכתית, מעין מטריקס, ובתוכה מתנהלים כל תהליכי החיים.

 

בלימת זעזועים וארגון הגוף   

הפאשייה השטחית superficial fascia, נמצאת מתחת לעור ומשמשת מרחב מעבר לכלי דם, היא מכילה קולטני כאב וקולטני מתח מכאני ודרכה עוברת האינפורמציה למוח בכל הקשור לכאב, תנועה ויציבה. היא מאזנת מתחים בגוף בין הלחץ הפנימי ששומר עלינו מלקרוס ,לבין הלחץ החיצוני שמופעל עלינו מכוח הכבידה.

איזון נוזלים

 כ-60% מהגוף שלנו הוא מים. אבל מה מונע מהמים להצטבר בתחתית הגוף ולשקוע ברגלים?הפאשייה מחזיקה את הנוזלים במין שקיקים, קצת כמו פלחי תפוז שהמיץ מוחזק בשקיקונים ע"י חומר לבן וסיבי שמארגן אותו. כך גם בגוף שלנו. הפאשיה צריכה להישאר ספוגה ורוויה בנוזלים, לכן חשוב לשתות הרבה מים. כשהיא רוויה היא שומרת על

גמישותה והשכבות שלה יכולות להחליק בקלות זו על גבי זו. אבל איזון הנוזלים בגוף קשור גם לתהליכים עמוקים יותר בגוף ולמערכת העצבים. סטרס משפיע על מאזן הנוזלים ומייבש את הפאשיה, הופך אותה לפריכה יותר. 

למעשה מה שאנחנו קוראים לו מתיחה של שריר, הוא בעצם מתיחה של סיבי קולגן המרכיבים את הפאשיה, שנדבקו במקום מסויים ומונעים תנועה חלקה. הקולגן הוא החומר הקשיח בפאשיה והוא מתנהג קצת כמו בצק, אם לשים אותו יותר מידי או בכוח- הוא יתנגד ויתקשה כנגד. צריך לעבוד איתו בצורה איטית ועדינה כדי שישאר גמיש.

כדי שהגוף ישאר רווי בנוזלים הפאשיה צריכה להישאר גמישה ונוזלית. אפשר לשמור עליה על ידי עבודה על הרקמות הרכות, בטיפול מיופשיאלי, כדי למנוע התדבקויות ולפתוח חסימות ו"קשרים" בתוכה. ואפשר לאמן אותה ע"י עבודה גופנית מודעת כמו ביוגה, פילאטיס, פלדנקרייז, תאי צ'י ועוד שיטות שעובדות על כלל הגוף באיזון.

 

התמצאות במרחב

אנחנו נעזרים בפאשיה לצורך התמצאות במרחב (פרופיוספציה) ולתיאום בין כל חלקי גוף. היא זאת שמאזנת בין הכוחות שמופעלים על הגוף וחוזרים אליו. לדוגמא, אם אתם רצים עם פאשיה בריאה, הכוחות שעוברים מהאדמה חוזרים אליכם ברשת מתחים מאוזנת של הפאשיה.

 

הכל קשור

אין הפרדה בתוך הגוף, כל המערכות עובדות בסינרגיה ובתקשורת. כל תא בגוף מושפע ומשפיע על הכלל. אנחנו יוצרים את ההפרדות, בין אם בתפיסה שלנו כמו בזמן אימון שאנחנו חושבים שאנחנו מחזקים שריר מסויים ולא אחר, או כשיש בעיה בצוואר ואנו לא מקשרים אותה לפציעה ישנה ביד,אבל בתוך הגוף הכל עובד ביחד ומושפע אחד מהשני. הפאשיה עוטפת את העצמות ומחברת אותם לגידים, היא מאגדת סיבי שריר ומחברת בין האיזורים השונים בגוף.

הפאשייה העמוקה deep facia, עוטפת את המוח וחוט השידרה ומעבירה את האינפורמציה בניהם.היא מתרגמת את האינפורמציה ממערכת העצבים האוטונומית, זו שאחראית על תהליכים כמו תפקודי הלב, האיברים הפנימיים, זרימת הדם, עיכול. כלומר הפאשיה משפיעה על כל תנועת הגוף וכל פגיעה משמעותית בה יכולה לגרור פגיעות שונות גם באיזורים שנראים לכאורה לא קשורים.

מעבר אנרגיה בגוף

אינפורמציה ואנרגיה עוברים בגופינו בין שאנחנו מודעים לכך או לא. הסינים הקדמונים קראו לה צ'י , היפנים קי, היוגים פראנה אבל כולם דיברו על אותו דבר- כוח החיים. הפאשיה היא רשת חיה שבה מוטבעים תהליכי החיים שלנו. היא זוכרת כל פציעה, כל חוויה וכל טראומה. חוויות וזכרונות מוחזקים בצלקות שלנו, ברקמות ובאיברים. רגשות, חרדות, כעס ומתח מטביעים את חותמם ברקמות הפנימיות. בזמן דיכאון הפאשיה מתכווצת ומתייבשת, היא מגיבה לשינויים מנטליים ואמוציונליים.

איך לשמור על הפאשיה 

הפאשיה מגיבה למגע עדין "ואיטליגנטי"- מכוון מטרה. הטיפול המיופשיאלי מסתמך על עבודה עדינה על רקמות החיבור, במטרה להניע אותן, לפתוח התדבקויות ולעודד זרימת דם תקינה. הטיפול הוא סוג של הקשבה לפאשיה, למתחים ברקמה ושינוי אינפומציה בתוכה

גם אם אתם פעילים, חשוב לגוון את סוג ואופי האימון ולשנות את הדרך שבה אתם עושים דברים, במיוחד הרגלים יום יומיים- כמו סחיבת תיק על כתף אחת, שילוב רגל על רגל באותה הדרך כל הזמן. מחקרים בנושא מראים שחזרה ממושכת על אותן תנועות מעלה את הסיכון לשחיקת מפרקים ולהתקשות הפאשיה בתבנית מסויימת. הגוף שלנו צריך גיוון כדי לשמור על חיוניות. חשוב גם לגוון בקצב התנועה ולעבוד על שיווי המשקל והפרופריוספציה.

ניתן לתרגל הליכה יחפה על משטחים שונים כמו דשא, חול ים, צדפים. דרך כל משטח הפאשיה שלנו מקבלת אינפורמציה חדשה וכלים הסתגלותיים.

אחרי אימון דינמי חשוב להקדיש זמן למנוחה. מנוחה בין האימונים ואחרי אימון היא הדרך להרפות את הפאשיה ולהחזיר את המים והנוזלים שבתוכה למקומם. הכוונה היא לא לשינה אלא להרפייה אקטיבית, שבה הגוף נח בתנוחה סטאטית, רצוי בשכיבה מלאה על שטיח או מזרון אימון, כדי לאפשר לרקמה לפרוק את המתחים שהצטברו בה במהלך האימון.

כל הזכויות שמורות לצופית ארמן

  • Black Facebook Icon
054-2571810

תל אביב , ישראל